הכנס השנתי של הפסיכולוגיה השיקומית 2026

אשכול: הפרעות אכילה

קהל היעד: פתוח לכולם/ן

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

4.2.2026 - 09:00-12:30

שכיחות הפרעות האכילה השונות עומדת כיום על קרוב ל-10 אחוזים מהאוכלוסיה בהערכת חסר, בעיקר בקרב נשים, עם שיעורי תמותה שעומדים על כ-5% מהחולות. המציאות בעולם בכלל ובישראל בפרט בחמש השנים האחרונות, החל ממגפת הקורונה וכלה במציאות הבטחונית מאז השבעה באוקטובר, יצרה תנאים שהובילו להכפלת שיעור הפנייה למסגרות אשפוזיות ופוסט-אשפוזיות בקרב אנשים עם הפרעות אכילה. במקביל לכך, אנו עדים לדיווחים הולכים וגוברים על סימפטומים של הפרעות אכילה בטיפולים במסגרות השיקום השונות ובקליניקות.

בתים מאזנים ומסגרות טיפול שונות נפתחות בימים אלו בקצב מסחרר וקולטות פסיכולוגים שיקומיים למגוון טיפולים בתחום המרתק, שמערב הן היבטים קוגניטיביים והן פסיכודינמיים. אי לכך, בסדנה הנוכחית, נרצה לחשוף את המשתתפים לתחום הטיפול בהפרעות האכילה השונות ולהציג מודל טיפולי רב-מערכתי במסגרת שיקומית.

החלק הראשון בסדנה יהיה תיאורטי, במהלכו נסקור את הפרעות האכילה השונות בהיבטים האבחנתיים, קוגניטיביים, והפסיכודינמיים. נדון באטיולוגיה של הפרעות האכילה, בדגש על הקשר לפגיעות מיניות וטראומות מורכבות ונעסוק בביטויים של הפרעות האכילה בהיבטים של האישיות, ההתקשרות, דימוי הגוף והרגלי האכילה.

החלק השני יהיה חלק של התנסות מעשית, ובו המשתתפים יקחו חלק פעיל במודל טיפולי שפותח במסגרת טיפול יום שיקומי. ההתנסות תכלול מרכיבים בטיפול כמו האכילה המשותפת במחלקה, קבוצות טיפוליות בגישות שונות (מהקוגניטיבי-התנהגותי לפסיכודינאמי בשילוב אמנויות), וכן נדון בעבודה האינטרדיסציפלינרית עם מטפלים באמנויות, תזונאיות, פסיכיאטר וצוות סיעודי.

לבסוף, נציג את המצב הנוכחי בישראל ביחס לטיפול בהפרעות אכילה וטיפולי המשך ונקיים שיח פתוח ובו נשכלל את מגוון הכלים שיש בידי פסיכולוגים שיקומיים על-מנת לתת מענה למקרים שהם פוגשים במסגרת עבודתם.

על המנחים:

אמיר צנדקוביץ', פסיכולוג שיקומי מומחה מדריך, מנהל את מכון אגם לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים השיקומי רעות ת"א ואת מערך הפסיכולוגיה השיקומית בבית החולים. כמו כן, עובד בקליניקה פרטית בת"א. בעל התמחות בטיפול בהפרעות אכילה, פגיעות מוחיות, פגיעות אורטופדיות והפרעות כאב. נעזר בגישה אינטגרטיבית בטיפולים פרטניים, התערבויות זוגיות ומשפחתיות.

ד"ר דנית גבע, פסיכולוגית שיקומית מומחית, מטפלת פרטנית, קבוצתית ומשפחתית במכון אגם לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים השיקומי רעות ובעלת קליניקה פרטית בת"א. בוגרת דוקטורט במעבדה הנוירוקוגניטיבית באוני' בן גוריון, בעלת התמחות בטיפול בהפרעות אכילה, פגיעות מולדות ונרכשות, חוקרת ומטפלת בהפרעות פסיכוסומטיות וכאב. משלבת טיפול בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית עם אלמנטים מטיפול פסיכודינמי וביטוי רגשי בדרמה.

אשכול: טיפול קבוצתי

קהל היעד: מומחים/ות ומדריכים/ות.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

4.2.2026 - 09:00-12:30

סדנה (סמי) דינמית למומחים ומדריכים מנוסים בטיפול.

הקשר הרגשי בין המטפל למטופל הוא גורם מרפא, חי וחשוב בחדר הטיפול. היכולת שלנו להיות אנושיים, חמים וחומלים כלפי האחר עוברת דרך היכולת שלנו להיות כאלה קודם כל לעצמנו. להצליח להכיר בעצמנו ובאחר כסובייקטים, כבני אדם עם לב פתוח, עם כאב, עם פחד, עם תקווה ועם כמיהה לקרבה וקשר מיטיב.

בסדנה זו נרצה לייצר מרחב משותף, שיירקם ביחד עם המנחה והמשתתפים, עם "וייבים" דינמיים אך יותר שמורים דרך העצמי המטפל, כדי לייצר חוויה בה נוכל לשים במרכז אותנו המטפלים, האנשים, ואת מה שעובר עלינו ובתוכנו בתוך הקשר הטיפולי ומחוצה לו.

ננסה יחד לייצר מרחב להרגיש, לחשוב ולהיות עם כל סך חלקי עצמנו. נפנה מבט אמיץ וחומל אל ההתערבויות וההתערבבויות שלנו מנקודת מבט אנושית. ננסה לחפש ואולי למצוא את הדרך המתאימה לנו להתחבר רגשית לעצמנו ולחלק העצמי המטפל שלנו בתוך קבוצת מטפלים.

על המנחה:

דנה בכר, מרצה בתחום הטיפול בלה"טבים. מדריכה בבית הספר לפסיכותרפיה בתוכנית התלת שנתית "עוגן" של "מפרשים" באקדמית תל אביב- יפו. חלק מצוות המרצים של התוכנית "פסיכותרפיה מבוססת חוויה ונוכחות" של מכללת תלם ללימודי הטיפול באדם של חברת "עמל ומעבר". חלק מסגל המרצים של "בית הספר לפסיכותרפיה לטיפול זוגי ומשפחתי" ב"מכון שילוב" בירושלים, וחלק מסגל המרצים ב"תוכנית ללימודי מיניות אינטגרטיבית" ב"אוניברסיטת בן גוריון" בנגב.

מדריכת קבוצת המטפלים.ות בשירות הפסיכו-סוציאלי של "הבית הפתוח לגאווה וסובלנות" בירושלים. מדריכה מקצועית של עו"סים.יות של מחוז ירושלים ב"קופת חולים כללית". לשעבר ממקימות המערך הטיפולי- ה"יעוץ הפתוח" ב"בית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים" והפסיכולוגית הראשית של הצוות. בעלת פרקטיקה פרטית בירושלים לטיפול ביחידים ובזוגות. כיום גם מנהלת שלוש קהילות מקצועיות של פסיכולוגים בפייסבוק.

אשכול: הדרכה

קהל היעד: מדריכים/ות

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

הסדנה מיועדת לעד 12 משתתפים, מדריכים/ות שיקומיים/ות מוסמכים/ות או בשלבים האחרונים ממש של הסמכה להדרכה בעלי/ות נסיון של ארבע שנים לפחות בהדרכה שיקומית פעילה (כולל תקופת ההכשרה להדרכה).

נקיים קבוצת דיון אוטו-דידקטית (מעין שולחן עגול) על נושאים ושאלות תיאורטיות ומעשיות הקשורים בהדרכה ובהדרכה על הדרכה. כהכנה לסדנה המשתתפים/ות יקבלו רשימה של נושאים ושאלות לדיון (עליהן יוכלו כמובן להוסיף) ובסדנה עצמה יתקיים שיח שיתופי עליהן. למשל:

- האבולוציה של ההדרכה עם התפתחותו המקצועית של המודרך/ת.

- העברה והעברה נגדית בהדרכה.

- גבולות הגיזרה בין הדרכה לבין טיפול.

- ומצד שני גבולות הגיזרה בין הדרכה לבין הוראה.

- התנהלות הדרכתית בהדרכה קבוצתית.

- מה בין הדרכה לבין הדרכה על הדרכה?

- מדריך/ה ומנהל/ת, הילכו השניים יחד?

- הדרכה והדרכה על הדרכה – אפיונים מיוחדים לסטינג הישראלי.

לא מדובר בסדנת לימוד מובנית של גישות קיימות אותן ניתן ללמוד מקריאה עצמאית, אלא בחשיבה ולמידה הדדית ומשותפת (peer learning), בה לכל משתתף/ת ידע וניסיון דומה ורב.

על המנחה:

פרופ' דני הופיין, מדריך שיקומי ורפואי ונוירופסיכולוג קליני. מדריך פרקטיקום ותזות במגמה לנוירופסיכולוגיה שיקומית במכללת האקדמית ת"א-יפו, חבר סגל (בגימלאות) בחוג לפסיכולוגיה באונ' העברית. מדריך מתמחים/ות ומדריכים/ות ויועץ מדעי במכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי.

אשכול: אוטיזם

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

המושג "חוסן" מהווה עמוד תווך בפסיכולוגיה השיקומית. באופן מסורתי, חוסן נתפס כיכולת אינדיבידואלית להסתגל לנסיבות חיים מאתגרות, אך תפיסה זו מעוררת שאלות: עד כמה היא מתייחסת לאיכות חיים אותנטית, ועד כמה משמרת נורמות מקובלות? האוטיזם יובא כמקרה מבחן שמחדד את גבולות ההמשגה הקיימת.

לאורך השנים, חוסן אוטיסטי תורגם לציפייה לתפקוד נורמטיבי - ציפייה שעלולה להוביל למיסוך והסוואת זהות, הכרוכים בשחיקה ובמחיר נפשי כבד. בסדנה נציג המשגה מאששת מגוון נוירולוגי לחוסן אוטיסטי, הנבנית סביב שלושה מרחבים: סוכנות וזהות - הגדרה עצמית לעומת מיסוך; הכרה ושייכות - מרחב יחסים אינטר-סובייקטיבי לעומת ניכור; צדק מוגבלות - יצירת עתידים נגישים לעומת נוירוטיפיקליות כפויה. מסגרת מושגית זו משלבת תיאוריות פסיכולוגיות עכשוויות (תיאורית ההכרה, טראומה עיקשת, פסיכולוגיה קהילתית) עם פרדיגמת המגוון הנוירולוגי.

התנסות מעשית: המשתתפים יתנסו בזיהוי עוגני חוסן אוטיסטיים ייחודיים, בניתוח מקרים קליניים דרך עדשת שלושת המרחבים, בהגדרת מרחבים טיפוליים מאפשרים ובתרגום המסגרת המושגית לעבודה עם מגוון אוכלוסיות.

הסדנה תועבר על ידי אשת חינוך אוטיסטית ופסיכולוגית שיקומית - דוגמה חיה לשותפות אמיתית ומחקר משותף.

על המנחות:

ד"ר אריאלה עילם, פסיכולוגית שיקומית מדריכה - מאבחנת, מטפלת ומרצה בגישה של מגוון נוירולוגי.

אלה קורילן, אשת חינוך, אקטיביסטית אוטיסטית וסטודנטית ל-MA בבריאות נפש קהילתית.

אשכול: פוטותרפיה

קהל היעד: מומחים/ות ומדריכים/ות.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

הסדנה תתמקד בהנגשת העקרונות התיאורטיים של פסיכולוגית העצמי מיסודו של היינץ קוהוט ובישום עקרונות אלה בשדה הנוירופסיכולוגיה השיקומית העכשווית. לסדנה חלק תיאורטי וחלק התנסותי חוויתי. במהלך הסדנה  יוצגו ויובהרו מושגי יסוד בתיאוריה של קוהוט, ונבחן יחד כיצד מושגים אלה מיושמים בעבודת השיקום של חיילים שנפגעו בפגיעת מוח הדף. נעמיק בהבנת ההשפעות של פגיעות מוח הדף על העצמי ונספק למטפלים כלים תיאורטיים ומעשיים לשימוש בעבודת שיקום קבוצתית תוך שילוב של פוטותרפיה ככלי טיפולי.

בחלק התיאורטי של הסדנה יתואר מודל שפותח במכון לעבודה קבוצתית בפוטותרפיה עבור מטופלים בתוכניות שיקום יומיות. המודל שפותח נועד לקדם יצירת קשרים חברתיים ורגשיים עם קבוצת דומים ולאפשר רכישת מודעות עצמית תוך שיח קבוצתי סביב נושאים של זהות, המשכיות העצמי, אובדן, טראומה, פגיעה מוחית, שייכות, שוני והתמודדות. במהלך הסדנה יוצגו תצלומים ויתוארו וינייטות מהעבודה הטיפולית הקבוצתית שנעשתה על פי המודל. במודל זה שיתפו המטופלים בחירה של  תצלום, הציגו את התצלום שנבחר ותיארו ופירשו את משמעותו הסובייקטיבית. השיתוף סביב התצלום ומשמעותו האישית נמצא כמקדם מודעות עצמית, תקשורת בינאישית, והכרה באינדיבידואליות של האחר ומנגד הכרה בחלקים הדומים והמאחדים. השיח הקבוצתי מעודד תקשורת חברתית ומפתח העמקה ברבדים הגלויים והסמויים, המודעים והלא מודעים, דרך תקשורת מילולית ולא מילולית בין חברי הקבוצה לבין עצמם ובין המנחה.

בחלק החוויתי של הסדנה נתנסה בפוטותרפיה. המשתתפים יתבקשו לשתף תצלום ילדות של עצמם ותצלום עצמי עכשווי, אותם יבחרו מאלבום התמונות שלהם. את התצלומים יש לבחור מראש ולשלוח למנחת הסדנה בווטסאפ שבוע מראש. העבודה הקבוצתית בסדנה תאפשר למשתתפים להתנסות בחוויה שתדגים את המודל ולרכוש מיומנות בדרך הטיפול באמצעות פוטותרפיה.

על המנחה:

נרקיס בר-לב, פסיכולוגית שיקומית מדריכה, מנהלת מקצועית במכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי. ניהלתי במכון במשך שנים רבות את מערך האבחון ובהמשך את מרחב רקנאטי. לאחרונה מוניתי למנהלת המקצועית של המכון על כל שלוחותיו. בנוסף לעבודתי במכון אני מלמדת, לימדתי והדרכתי במסגרות שונות כגון אוניברסיטת בר- אילן, האקדמית תל אביב יפו ואוניברסיטת רייכמן.

אשכול: נרטיבי ופוסט טראומה

קהל היעד: מתמחים/ות בכל שלבי ההתמחות, מומחים/ות ומדריכים/ות.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

שיקום הנרטיב (Narrative Reconstruction ;NR) היא שיטת טיפול אינטגרטיבית וקצרת-מועד, אשר פותחה במקור לטיפול בהפרעת פוסט טראומה (Peri & Gofman., 2014) והותאמה לטיפול בהפרעת אבל מתמשך (Elinger et. al., 2021, 2023). שיקום הנרטיב משלב אלמנטים של חשיפה לזיכרון האובדן, כתיבה מפורטת ומובנית של נרטיב האובדן, וזיהוי המשמעויות האישיות של אירוע האובדן עבור המטופל. במהלך הטיפול, המטפל והמטופל מבנים מחדש את הנרטיב של זיכרון האובדן באופן מפורט, מאורגן וקוהרנטי, תוך התייחסות להיסטוריה האישית של המטופל. בסדנא נלמד על הרציונל הטיפולי של שיקום הנרטיב ועל שלבי הפרוטוקול. נשים דגש רב על האופי האינטגרטיבי והגמיש של גישת שיקום הנרטיב ועל הטמעתו בטיפולים ארוכי טווח, במידת הצורך. נתרגל יחד את הטכניקה של תחילת העבודה בשיקום הנרטיב- כל אחד מהמשתתפים יחווה את העבודה מכיסא המטפל ומכיסא המטופל. בסיום הסדנא יוצג מקרה טיפולי בשיקום הנרטיב תוך הדגמת שילוב של אלמנטיים טיפוליים נוספים על פי הצורך.

על המנחה:

ד"ר גלי הלינגר, פסיכולוגית שיקומית מדריכה. מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ובמרכז הרב תחומי ללימודי טראומה בנט"ל. אחראית על ההתמחות השיקומית בקליניקה לשירות הקהילה במחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן. חוקרת את יעילות הטיפול "שיקום הנרטיב" בקרב אוכלוסייה שכולה. מטפלת בקליניקה פרטית.

אשכול: קונברסיה

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

הפרעות קונברסיביות והפרעות נוירולוגיות תפקודיות (FND) מציבות אתגר מרתק בשדה השיקום: מפגש מורכב בין גוף לנפש, בין מערכת רפואית לבין עולמו הפנימי של המטופל, ובין הצורך להבין את המשמעות הפסיכולוגית של הסימפטום לבין הדרישה להשיב תפקוד. במרחב זה, המטפל נדרש לאחוז בעת ובעונה אחת בעולמות שונים: גופני, רגשי ומערכתי.

סדנה זו תעמיק במושג הקונברסיה מנקודת מבט פסיכואנליטית. נבחן כיצד הגוף משמש כזירת דיאלוג לא-מודע, המבטא קונפליקטים, יחסים מוקדמים וחוויות דיסוציאטיביות שלא ניתנות לעיבוד מילולי. נחשוב כיצד המרת הקונפליקט לסימפטום גופני (כגון שיתוק תפקודי, הפרעות הליכה, או התקפים לא-אפילפטיים) מאפשרת הישרדות, אך גם מעכבת החלמה.

נתמקד בשאלות טיפוליות קריטיות: כיצד ניתן ליצור ברית טיפולית עם מטופל המייחס את סימפטומיו לגוף בלבד? כיצד לשלב בין התבוננות פסיכו-דינאמית לבין גישות שיקומיות תפקודיות?

התנסות מעשית: לאורך הסדנה המשתתפים יתנסו בהמשגה וחשיבה משותפת על מקרים קליניים משדה השיקום בשלבים שונים במסע המטופל. נתמקד באפשרויות התערבות טיפוליות שונות של המטפל כ"מתווך בין עולמות" וכמקשיב לשיח הסמוי שבין סימפטום למשמעות. חלק מהמשתתפים מוזמנים להביא וינייטות או תיאורי מקרה קצרים בכדי לעודד שיח עשיר על המתרחש בשעת הטיפול.

על המנחות:

שירה חזקיהו בן-ארויה, נוירופסיכולוגית שיקומית מומחית במרפאה הנוירופסיכיאטרית בבית החולים איכילוב. עוסקת בטיפול פרטני וקבוצתי בתחלואה משולבת פסיכיאטרית ונוירולוגית, ובהפרעות בציר מוח-גוף-נפש, ביניהן קונברסיות. עובדת בגישה פסיכואנליטית ברוח ויניקוט. מטפלת במבוגרים בקליניקה פרטית בגבעתיים.

גל ליכטנשטרן, נוירופסיכולוגית שיקומית מומחית ביחידת אפילפסיה ואחראית מערך הנוירולוגיה בבית החולים איכילוב. עוסקת בטיפול בהפרעות נוירולוגיות, פסיכוסומטיות וקונברסיביות, באופן פרטני, זוגי ומשפחתי. בעלת קליניקה פרטית בתל אביב.

אשכול: נוירופסיכולוגיה

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

3.2.2026 - 15:30-19:00

הסדנה מבקשת לשוב אל אחד המקורות המכוננים של הפסיכולוגיה השיקומית – דמותו וכתיבתו של אלכסנדר לוריא, הנחשב לאבי הנוירופסיכולוגיה המודרנית. לוריא חיבר בעבודתו, ולא פחות מכך באישיותו, בין מדע לאנושיות, בין תצפית ומחקר קליניים לבין סיפור חיים.

בשלב הראשון של הסדנה נעמיק בהיכרות עם לוריא כאדם וכחוקר: נבחן כיצד אישיותו, הכשרתו הפסיכולוגית והפילוסופית וניסיונו בטיפול ובמחקר עיצבו את דרכו ואת סגנון כתיבתו. נעסוק בתרומתו ובהשפעתו על שדה הפסיכולוגיה השיקומית והנוירופסיכולוגיה, ומתוך כך נגיע אל כתיבתו התיאורית־נרטיבית. נקרא קטעים מתוך „עולמו המנופץ: תולדות פציעה אחת“ ונחשוב יחד על הייחוד שבכתיבה המחברת בין מחקר לסיפור: מה היא מאפשרת לנו כמטפלים, כחוקרים וכבני אדם הבאים במפגש עם עולמות מנופצים.

בחלק השני של הסדנה נעבור להתנסות מעשית בכתיבה. כל משתתף יבחר סיפור קליני – דמות מטופל, סיפור־טיפול או חוויית מטפל – ובמרחב הסדנאי תתאפשר עבודת כתיבה אישית וקבוצתית. נפתח בתרגילי כתיבה וקריאה שיסייעו לנו להיפתח, לשחרר ולמצוא שערים והשראה לכתיבה, ומשם נצלול לזמן כתיבה משמעותי בליווי ותמיכה. דרך הכתיבה ננסה לגעת ב“אדם עם העולם המנופץ“ שבתוכנו ובזולת, ולגלות כיצד השפה יכולה לשמש גשר בין ידיעה להבנה, בין מחקר לנפש, בין המטפל לאדם שמולו – ובין האדם לעצמו.

על המנחים:

אלעד רוסט, פסיכולוג שיקומי מדריך. מנהל המרכז הירושלמי של המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי.

נסיאל עובד, עו"ס ומתמחה בנוירופסיכולוגיה שיקומית במרכז הירושלמי של המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי, מנחה קבוצות וסדנאות כתיבה יוצרת וביבליותרפיה.

אשכול: בודהיזם

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

4.2.2026 - 9:00-12:30

הפסיכולוגיה השיקומית עוסקת בשיקום תחושת המשמעות, הזהות והתקווה נוכח משברים, פציעות ואובדן, ובקידום תהליכי קבלה והסתגלות להשלכותיהם הפיזיות, הרגשיות, הקוגניטיביות והתפקודיות. במציאות שבה מטופלים ומטפלים כאחד נחשפים לטראומות מתמשכות, מתעורר הצורך בעוגנים ערכיים ורוחניים שיכולים להוות מצפן אנושי ומקצועי גם יחד. גישות רוחניות, וביניהן הבודהיזם, מציעות שפה של עומק להתבוננות בתודעה האנושית ובדרכים להפחתת סבל נפשי וממשי, לטיפוח רווחה נפשית, ולקידום תהליכים פסיכולוגיים רלוונטיים לתהליך השיקום.

הבודהיזם, בן יותר מ-2600 שנה, מבוסס על הבנה של הקשר בין תודעה לסבל. השקפתו מדגישה את האפשרות לשחרור מתוך סבל ולא למרותו - תפיסה המשקפת היטב את רוח השיקום. כפי שטיך נהאת האן כתב ש""בלי בוץ אין לוטוס"", כך, בתהליך השיקום, אנו מחזיקים את הידיעה ומעודדים את התהליך בו, מתוך משבר וכאב יכולה לצמוח תודעה מפותחת, גמישה וחומלת יותר, אשר תתבטא גם בבחירות ופעולות שיתמכו ויקדמו את תהליכי השיקום.

בסדנה נבחן כיצד עקרונות מרכזיים מהדהרמה הבודהיסטית, כגון קבלה, ערות, חמלה, תבונה, יציבות, ונחישות, יכולים לשמש עוגן בעבודת הפסיכולוג השיקומי. נלמד כיצד שילוב של תובנות רוחניות עם הבנה פסיכולוגית יכול להעשיר תהליכי פורמולציה והתערבות, לחזק את חוסנו של המטפל, ולפתוח בפני המטופל דרך של צמיחה פוסט-טראומטית.

הסדנא תכלול לימוד ותרגול. המשתתפים יתנסו בתרגולים חווייתיים המבוססים על מדיטציה וקשיבות, טיפוח נוכחות מקבלת, חמלה, הכרה בטוב, יציבות, ותקווה, כבסיס ליצירת קשר מרפא עם עצמם ועם אחרים. מנחת הסדנה לומדת ומתרגלת בדרך הדהרמה למעלה מעשור, ומשלבת עקרונות אלו בעבודתה הקלינית השיקומית.

הסדנה משלבת היבטים תאורטיים ומעשיים, ומיועדת לפסיכולוגים שיקומיים המבקשים להעמיק את ההיבט הערכי-רוחני בעבודתם. לא נדרש ידע או ניסיון קודם.

על המנחה:

ד"ר טל שני-אור, פסיכולוגית שיקומית מדריכה ונוירופסיכולוגית. בעלת רקע נרחב בשיקום נוירופסיכולוגי, טיפול בטראומה, ומחקר נוירופסיכולוגי. מלמדת פסיכותרפיה. מטפלת ומדריכה בעמותת "לב בטוח" ובקליניקה. לומדת ומתרגלת בדרך הבודהיסטית, ומשלבת בעבודתה התערבויות מבוססות ACT, מיינדפולנס וגוף-נפש.

אשכול: ילדים

קהל היעד: מתמחים/ות ותיקים/ות (שנה שלישית ומעלה), מומחים/ות, מדריכים/ות.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

4.2.2026 - 09:00-12:30

הסדנא מיועדת למטפלים מנוסים, ולמדריכים המחפשים העמקה והתייחסות מחודשת למשחקיות בטיפול ולרעיונות ויניקוטיאניים בראיה שיקומית-עכשווית. LILA- הוא מודל אינטגרטיבי שאני מפתחת, הנועד להנגיש את הטיפול הדינמי לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים (לקויות קוגניטיביות, ASD וכדומה).

חלקה הראשון של הסדנא יוקדש ללמידה תיאורטית. המודל מציע אינטגרציה בין המחשבה הוינקוטיאנית אודות משחק ויצירתיות אוטנטית, הפסיכולוגיה ההתייחסותית, אודות מפגש בלתי אמצעי של מטפל-מטופל, והחשיבה ההודית העתיקה, אודות יצירה והגשמה עצמית. איחוד רעיונות אלו מקבל תיקוף מתיאוריות נויורפסיכולוגיות, המוכיחות כי משחקיות ועשייה יצירתית נטולת מטרה, מגבירים את יעילות הפעילות המוחית ומקדמים מטרות רגשיות ותפקודיות.

LILA– הוא מונח בסנסקריט, המתייחס לבריאה כולה כמשחק יצירתי. אשתמש במונח זה על מנת להרחיב את המונח 'משחק'- ל'משחק בורא', פעולה הנעשית בין מטופל למטפל ומאפשרת יצירה או 'בריאה', משותפת. המודל משמש לעבודה טיפולית קבוצתית ופרטנית במסגרות לילדים ובוגרים עם לקויות נוירוהתפתחותיות. הוא מקדם עבודה דינמית ורגשית, גם עם מטופלים שאינם וורבליים ובטווח רחב של תפקודים, והפיק תוצאות מפתיעות ומרגשות בשטח. אתייחס להמשגות וטכניקות טיפוליות כגון "מרחב דיאבולי", (מרחב חסר פשר, בניגוד למרחב סימבולי), השהיית תגובה ועוד. אתאר וינייטות מתוך טיפולים אלו וננתח קטעי וידאו מתוכם.

בחלקה השני של הסדנא, נתנסה בפועל בטכניקה טיפולית זו. ניצור יחד מרחב משחקי- מידטטיבי ונינוח, המאפשר מפגש אותנטי עם העצמי והאחר (אל חשש..יהיה נעים..).

על המנחה:

גליה שיה, פסיכולוגית שיקומית מומחית-מדריכה. עובדת במכון שניאורסון, מדור חינוך מיוחד בשפ"ח ת"א ובקליניקה פרטית בגבעתיים. מתמחה בהנגשת הטיפול הדינמי לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, ותמיכה בצוותים הטיפוליים והחינוכיים שעובדים עימן.

11. לוגותרפיה - מי שיש לו "למה" שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל "איך"

אשכול: לוגותרפיה

הסדנא תכלול היכרות עם ידע תיאורטי בסיסי אודות גישת הלוגותרפיה שפיתח הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פראנקל , תיגע בנקודות השקה בינה לבין עקרונות הפסיכולוגיה השיקומית כפי שנוסחו על ידי ביאטריס רייט (Wright, 1972).

נתייחס למצבי תסכול, אי וודאות, אבדן, ואף לחוויות של צמיחה מתוך גילוי משמעות וחווית בחירה גם בהתמודדות עם סבל וקושי, הנחוות על ידי המשפחות והמטופלים ואף על ידינו כמטפלים. במהלך הסדנא נדגים באמצעות התערבויות טיפוליות שיקומיות והתנסות חוויתית של המשתתפים כיצד חתירה למציאת משמעות בעשיה היומיומית ושימוש בכלים מתחום הלוגותרפיה מקדמים חיים מספקים ומגבירים חוסן במצבי משבר.

על המנחה:

רותי פלמור, פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה, ראש ענף פסיכולוגיה בבית חולים אלין.

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

4.2.2026 - 09:00-12:30

אשכול: פאנל מנטורים, טראומה

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

איך אפשר להעצים מטופל שעבר שיקום מחוץ לשעה הטיפולית? באיזה אופן מרכזי שיקום ובתי החולים יכולים לפתח תוכניות לליווי עמיתים? סדנה זו מיועדת לשתף בידע תאורטי, אמפירי וקליני שנצבר במהלך שנתיים להפעלת תוכנית חונכות-עמיתים לפצועים קשה - בגוף ובנפש.

הרעיון לפיו א.נשים עם חוויות חיים דומות מסייעים לאחרים בהחלמתם התפתח במסגרת תנועת השיקום הפסיכו-סוציאלי ונמצא כפרקטיקה מועילה, בסיוע אנשי המקצוע. יחידת "ממשיכים בחיים" מכשירה פצועי צה"ל ותיקים לליווי פצועי מלחמה קשים, כאשר הליווי מבוצע כשירות מילואים והשיבוץ לפי פרופיל הפציעה, בשני מסלולים: פציעה פיזית (קטיעה, פציעת-ראש, כוויות, פציעת חוט-שדרה, לקות חושים), ופציעה נפשית – PTSD. עד כה, הוכשרו והופעלו 74 מלווים פיזית, ו-84 מלווי PTSD, שליוו כ – 1450 פצועי מלחמה.

הסדנה תתחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון יוצגו העוגנים התיאורטיים העומדים בבסיס התערבות מסוג חונכות עמיתים, בהתייחס לתיאוריות מפסיכולוגיית העצמי, תיאוריות הומניסטיות ותאוריית הלמידה החברתית. בחלק השני יוצגו ממצאי מחקר שבחן את התרומות והאתגרים של חונכות עמיתים מנקודת המבט של 21 פצועים פיזית ו-20 Caregivers. בחלק השלישי, אשר יכלול פאנל בהשתתפות ארבעה מלווי פצועים, יידונו התרומות והאתגרים מנקודת מבטם של החונכים. לסיום, יידונו התובנות הקליניות שנלמדו ותינתן התייחסות לדילמות מרכזיות בתהליך ההכשרה, השיבוץ והליווי. וזאת, תוך דיון עם הקהל במטרה לאפשר ולעודד פיתוח תוכניות לחונכות-עמיתים במסגרות נוספות, כחלק ממעטפת התמיכה הרחבה למטופל.ת.

על המנחים:

ד"ר ריבי פריי, פסיכולוגית שיקומית מומחית, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל. ראש המעבדה לחקר אובדן ומוגבלות במבט רב-תרבותי; פסיכולוגית שיקומית במילואים ביחידת "ממשיכים בחיים", המכשירה פצועי צה"ל ותיקים לליווי פצועי המלחמה.

סא"ל (במיל.) יריב לב-ארי, מייסד ומפקד יחידת ממשיכים בחיים, נכה צה"ל ויועץ למערך הנפגעים, צה"ל.

אשכול: אבחון

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

משוב בסיומו של אבחון נוירופסיכולוגי הוא חלק אינטגרלי ומשמעותי בתהליך האבחון אך מקבל תשומת לב מועטה יחסית בהכשרת הפסיכולוגים. משוב מוצלח מסייע לנו לפענח, להסביר ולתרגם למאובחנים את תוצאות האבחון. הוא עשוי לעזור למאובחנים לשנות תפיסות שגויות ו/או לא מועילות ביחס למצבם ולהתוות דרך להמשך תהליך השיקום שלהם. בסדנא נתאר כיצד מרכיבים מתוך גישת ה-ACT יכולים לסייע לנו במתן המשוב, דרך מעבר מעמדה פרשנית פוסקת לעמדה סקרנית משתתפת ומציאת מנוף לשינוי גם עבור מטופלים מקובעים.

הסדנא בת 3 השעות, מיועדת למתמחים או מומחים צעירים. נעלה בה נקודות שונות החשובות בעינינו בעריכת משוב יעיל ואמפטי.

• נדבר על למה, מתי, איפה ועם מי נערוך את המשוב?

• נתאר פרוטוקול למשוב ונתייחס לאופן היעיל למסירת המידע, כולל "עשה ולא תעשה".

• ננסה להבין מה הופך משוב ל"קל" או ל"קשה" וכיצד ניתן להתמודד עם משובים מורכבים.

• נציע כיצד ניתן להשתמש במשוב בעקרונות וכלים מתוך גישת ה- Focused Acceptance and Commitment Therapy (FACT) על סמך 3 עקרונות: פתיחות לחוויה (Openness), מודעות לרגע הנוכחי (Awareness) ומעורבות (Engagement) שהיא היכולת לחבר פעולות לערכים.

הסדנא תכלול דוגמאות, הדגמות והתנסויות של משתתפי הסדנא.

על המנחים:

יזהר די-נור, פסיכולוג שיקומי מומחה-מדריך, פסיכולוג חינוכי מומחה, אחראי התמחות שיקומית בבית חולים ברזילי ומדריך ביחידה השיקומית בשפ"ח חולון ובמכון משאבים.

אריאלה רובין-שטיין, פסיכולוגית שיקומית מומחית-מדריכה, אחראית התמחות שיקומית במשר"ת מזרע, כללית מחוז צפון ובעלת קליניקה פרטית בקריית טבעון.

אשכול: קבוצות

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

המציאות הטיפולית בישראל מצמיחה קבוצות רבות, בתחומים טיפוליים שונים, לאוכלוסיות שונות ובגילאים שונים. יחד עם זאת, מרבית המטפלים לא מקבלים הכשרה מסודרת בתחום הטיפול הקבוצתי. מגוון הקבוצות והמטפלים כה גדול, במיוחד בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, כך שקשה לתת לו מענה כולל ומספק. אולם ניתן לתת כלים רעיוניים אשר יכולים להיות מיושמים במגוון קבוצות.

הדרך לעודד מטפלים להשתמש במשחקים חברתיים כמרכיב טיפולי בקבוצות השונות, עוברת דרך התנסות מעשית. בזמן המשותף שלנו נדון קצת ברעיונות תיאורטיים סביב המשחק, נתייחס למושג המשחקיות והערך שלו בתהליך הטיפולי, נשחק ביחד, נעצור לרפלקציה, נשחק עוד, שוב רפלקציה...

הניסיון המצטבר שלי ב"חברים" – מרכז לטיפול פסיכולוגי בקבוצה, כולל קבוצות של ילדים, נוער, מבוגרים צעירים ומבוגרים. מתוך ניסיון זה, דרך המשחק המשותף לכולנו ביחד, נוכל ללמוד דרכים ליישום משחקים חברתיים במגוון קבוצות ואוכלוסיות. נציץ למגוון משחקים, עם מאפיינים שונים, נחפש התאמה למצבים שונים ובעיקר – נוכל להתייחס אליהם כמרכיב טיפולי פוטנציאלי בכל קבוצה בה נהיה.

על המנחה:

ד"ר אלון וסרמן, נוירופסיכולוג שיקומי, מייסד "חברים" - מרכז לטיפול קבוצתי.

אשכול: שיווק והקמת קליניקה

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

בעידן שבו אנשי מקצוע נדרשים לפעול בזירות מגוונות – טיפוליות, מוסדיות, קהילתיות וציבוריות – מתחדדת ההבנה כי הצלחת הפסיכולוג השיקומי תלויה לא רק בידע הקליני אלא גם ביכולתו לבנות נוכחות מקצועית ברורה, לזהות את ערכו הייחודי וליצור רשת קשרים רחבה ומשמעותית.

הסדנה מציעה שילוב של הרצאה תיאורטית וכלים פרקטיים סביב שני צירים מרכזיים:

1. מיתוג אישי בעולם השיקום – כיצד כל פסיכולוג יכול להציג את עצמו ואת תחום התמחותו באופן שמחזק אמון בקרב מטופלים, בני משפחותיהם, צוותים רב־מקצועיים ומוסדות ציבוריים. נעמיק במשמעות של נראות מקצועית, בהצגת ערך ייחודי ובבניית מוניטין ארוך טווח.

2. חיבורים מקצועיים ונטוורקינג – כיצד ליצור רשת קשרים תומכת שמקדמת שיתופי פעולה בין־מערכתיים, מאפשרת הפניות הדדיות, מחזקת קהילה מקצועית ותורמת להפחתת שחיקה ולצמיחה אישית ומקצועית.

מעבר להרצאה, הסדנה כוללת תרגולים חווייתיים: סימולציות ליצירת חיבורים, תרגילי הצגה עצמית (“Elevator Pitch”) בהקשר שיקומי, ועבודה קבוצתית על מיפוי רשת מקצועית קיימת והרחבתה. ההתנסויות יאפשרו למשתתפים להפוך ידע תיאורטי לכלים יישומיים הניתנים לשימוש מיידי בשדה.

על המנחה:

מור גל, עו״ד ומגשרת, מומחית לנטוורקינג, מיתוג אישי ומערכות יחסים מקצועיות, עמידה מול קהל וסטוריטלינג. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית, יישוב סכסוכים וגישור, מרצה ומנחת סדנאות, דירקטוריונית בקבוצת חברות בתחומי הפרסום.

אשכול: רגש, חווייתי

קהל היעד: פתוח לכולם/ן

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 11:00-14:00

התמקמקות רגשית אל מול המציאות מייצרת תקווה או תסכול, מכוונת לפעולה או היעדרה ומה שבינהן. את המציאות לא ניתן לשנות אולם כאשר מתבצע תהליך טרספורמטיבי בהתמקמות הרגשית מיטיבה מול מציאות של אובדן או קושי, נראה לעיתם קרובות את מסלול הריפוי. בתחילת הסדנא נלמד את תפקיד הרגש ואפשור רגשי כמקור מידע ומצפן פנימי. נלמד ונחווה את הקשר בין רגש לצורך, ומהן מתנות הרגש בהקשר של טיפול וטרנספורמציה. הלמידה בחלק זה היא בהשראת מחקר מעולמות האפקטיב נוירוסיאנס ושיטות טיפול חווייתיות מעולמות הaedp, eft ועוד.

בהמשך הסדנא, נתייחס לעבודתו של Bruce Ecker על memory reconsolidation and implicit emotional learnings וכיצד לחולל שינוי מיטיב בעזרת מודל זה בקליניקה.

בחלקה האחרון של הסדנא נתנסה בתרגול חווייתי הממחיש ומיישם את הלמידה והכוונה לשינוי רגשי מיטיב ונסיים בעיבוד החוויה וקשירתה לחומר הנלמד.

על המנחה:

ד"ר נירית אברהם, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. מרצה ומכשירה מטפלים בארץ ובעולם. בין המוסדות בהם עבדתי/עובדת בארץ אוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת חיפה, המרכז הישראלי לרפואת גופנפש, the new school, מרכז שילוב, ליווי צוותים בשפ"חים, בית חולים שיבא ועוד. עוסקת בקידום עבודת ריפוי טיפולית עם דגש על רגשות, היקשרות ועבודה ממוקדת גוף וחוויה.

אשכול: טראומה, חווייתי

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

לאחר ה-7 באוקטובר 2023, הוזמנתי להצטרף ל'פלטפורמא - תיאטרון אקטיביסטי' ולהוביל תהליך טיפולי של קבוצת שורדי נובה, במטרה להעלות הצגה בהשתתפותם ובהתבסס על עדויותיהם. מטרת התהליך הייתה דו כיוונית: ריתום התהליך הטיפולי להעלאת ההצגה, וריתום תהליך היצירה לעשייה הטיפולית. לצורך כך נעשה שימוש יצירתי בעקרונות הפסיכולוגיה השיקומית ובחשיבה הפסיכואנליטית. העבודה החלה במאי 2024, כעבור שנה עלתה ההצגה על בימת תיאטרון הקאמרי והיא ממשיכה עד היום.

שלושה עמודי תווך אפשרו את התהליך הטיפולי:

הקבוצה ככוח מחזיק- מרחב הטיפול הקבוצתי שימש כמקום בטוח, שבו יכלו המשתתפים להביא חלקים שונים של עצמם והיבטים שונים של הטראומה ולעבדם לכדי משמעות. קבוצה זו החזיקה את התהליכים הרגשיים שהתרחשו במרחבים השונים (משחק, תנועה, פסיכודרמה, כתיבה יוצרת, הדרכה קולית ועוד), שימשה כקבוצת תמיכה באתגרים התפקודיים וחיברה בינם לכדי אנסמבל.

היצירה ככוח טרנספורמטיבי- עיבוד טראומה דורש לחשוב את הבלתי נחשב. סתירה פנימית זו, מזמינה עבודה טיפולית, שתוכל לגעת בהיבטים גולמיים של החוויה הטראומתית ולאפשר להם חיבור ומשמעות. כך היבטים של הטראומה קבלו אפשרות לעיבוד, תוך החזקה של חרדות נטישה, בדידות ואימת המוות. בנוסף, כתיבת המחזה ובימויו התקיימו באופן אינטראקטיבי עם השורדים, כך שהמעבר בין נקודות המבט אפשר תהליך עיבוד וגמישות של סיפורי ההישרדות.

העדות ככוח מרפא-טראומה היא חוויה שמוטלת בספק בתודעת הנפגע. העדות מעניקה לטראומה תוקף וממשות. בתהליך התקיימו מעגלים שונים של עדים. אלה רשמו בנפשם את העדויות הטראומתיות ובכך נתנו הכרה חיה לקיומן.

בסדנה אציג את תהליך הטיפול בקבוצת השורדים, בליווי דוגמאות ממחישות מתוך ההצגה ותהליך העבודה המתועד. נשאל מהי טראומה במסגרת החשיבה הפסיכואנליטית. כן נדון בתפקיד האמנות, הקהילה והמטפל בתהליך הטיפול בטראומה. המשתתפים יוזמנו להשתתף בדיון, להעלות דוגמאות ושאלות ולתרום לחשיבה המשותפת על היצירתיות בשיקום מטראומה.

על המנחה:

ענת הדר זלצשטיין, פסיכולוגית שיקומית מומחית-מדריכה ונוירופסיכולוגית. עובדת בקליניקה פרטית ברמות השבים. בוגרת התכנית ללימודי המשך בפסיכותרפיה, אוניברסיטת תל אביב, מסלול קליין, לימודי המשך במסלול קליין ותלמידת מסלול טראומה.

אשכול: אבחון

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

השיח סביב האבחון הנוירופסיכולוגי עולה פעמים רבות בהקשרים שונים באקדמיה, לאורך תהליך ההכשרה ובעבודה הקלינית בשדה. אחד ההיבטים שנראה כי מקבל את רוב תשומת הלב נסוב סביב השאלה, מהן אבני הבניין של אבחון מוצלח ואם בכלל יש כאלה. פסיכולוגים שיקומיים מוצאים עצמם מבולבלים וחסרי ביטחון לאור גרסאות ונוסחים שונים של דוחות אבחון, אשר הבנייתם, ניסוחם ומסקנותיהם, מתקבלים בספקנות על ידי עמיתים בתחום הפסיכולוגיה השיקומית.

בסדנה הנוכחית ננסה לפגוש את השאלות הללו ולהשיב עליהן דרך שיח בינינו, כשני מדריכים העוסקים בהדרכת אבחון, בעלי השקפות שונות לדרך בה ניגשים לאבחון. ננסה שנינו יחד וכל אחד לחוד, לברר באמצעות דיאלוג פתוח, האם ישנה רק דרך אחת לחשוב ולכתוב את ההליך המורכב הזה. אספקטים כמו בנייה, המשגה, ותכנון של אבחון, יידונו על מנת לעמוד על הדומה והשונה בין הפרספקטיבות. ננסה גם ליצור גשרים בין תפיסות של מבנה הדוח, מטרותיו, ובחירת כלי האבחון, כמו גם יישוב המתח בין "יכולת" ל"תפקוד" ודרכי מדידתם.

לבסוף, גם נדון בתהליכי אינטגרציה בעיבוד החומרים הקוגניטיביים והרגשיים. בתוך התהליך נשאף לחבר את השיח לניסיונם והבנתם של המשתתפים בסדנה את הדברים, על מנת ליצור התייחסות מגוונת, ובעיקר מקבלת, של השקפות שונות ובאמצעותה לנסח את היסודות של אבחון נוירופסיכולוגי ראוי, מעל ומעבר לפרספקטיבה שמובילה אותו.

על המנחים:

יעל עברון, פסיכולוגית שיקומית מומחית-מדריכה ונוירופסיכולוגית, מנחת קבוצות במרכז רקנאטי לשיקום, המכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי (ע"ר), מדריכה במרכז הרפואי שיקומי רעות.

ד"ר אייל חלד, פסיכולוג שיקומי מומחה-מדריך ונוירופסיכולוג. בית החולים השיקומי תל השומר, המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת אריאל.

אשכול: שיווק והקמת קליניקה

קהל היעד: מתמחים/ות בשלבים מתקדמים, מומחים/ות ומדריכים/ות.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

פתיחת קליניקה פרטית היא שלב חשוב ומשמעותי בהתפתחות המקצועית של פסיכולוגים.יות בישראל.

שלב זה מגלם בתוכו ציפיות ותקוות רבות, לצד פחדים וחששות. מטרת הסדנא לעזור למטפלים.ות הנמצאים.ות בתחילת דרכם.ן בקליניקה לחזק בטחון עצמי אישי ומקצועי ולשבת בנוח בכורסת המטפל.ת.

אם אתם.ן עסוקים.ות בסוגיות כגון: מה מגדיר טיפול שיקומי פרטי? מהם כללי האתיקה שחשוב להכיר? איך בוחרים מטופלים ? איזה הדרכה כדאי לי לקחת? ועוד. מוזמנים לבוא לסדנא ולחפש יחד את התשובות.

הסדנא תשלב שיח משותף ופתוח כך שחברי הקבוצה יוכלו ללמוד הן אחד מהשני.ה והן מהמנחים. בנוסף נבחן ביחד מה הם הערכים האישיים של כל מטפל ומטפלת וכיצד הם יכולים לבוא לידי ביטוי בקליניקה. כל אלו באמצעות תרגילים קבוצתיים, תיאורי מקרה וסימולציות מונחות.

הסדנא מתאימה לפסיכולוגים.יות מתמחים.ות ומומחים.ות עם קליניקה בתחילת הדרך או כאלו המעוניינים לפתוח קליניקה.

על המנחים:

אריאל יצחקי ורותם ויינר, פסיכולוגים שיקומיים מומחים ומדריכים. לשנינו ניסיון של שנים בעבודה ציבורית במכון הלאומי לשיקום נוירופסיכולוגי וניסיון של עשור בקליניקה שיקומית פרטית הן בטיפול והן בהדרכה של מטפלים צעירים.

אשכול: נרטיבי

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

3.2.2026 - 15:30-19:00

הסדנה החווייתית בת שלוש השעות משלבת בין תיאוריה ופרקטיקה, ומציגה את עקרונות הגישה הנרטיבית כפי שפותחו בידי מייקל ווייט ודייוויד אפסטון, לצד תרומותיהם של חוקרים וקלינאים עכשוויים המשלבים נרטיב בעבודה שיקומית.

בחלקה הראשון תיסקר המסגרת התיאורטית: תפיסת האדם כסובייקט מעצב־משמעות, ההבחנה בין סיפור הבעיה לבין הסיפורים האלטרנטיביים, תפקיד המטפל כ"עורך משותף" של הנרטיב, והקשר בין זהות, שפה ויחסי כוח. יודגש מקומם של מושגים כ־Externalizing the problem, Unique outcomes ו־Re-authoring בתהליך השיקום הפסיכולוגי.

בחלקה השני ייערכו תרגולים חווייתיים המדגימים דרכים לשילוב השפה הנרטיבית בעבודה טיפולית פרטנית ובקבוצות שיקום – מיפוי בעיות,החצנה דיאלוגים נרטיביים, גיבוש סיפור זהות מחודש ובניית שפה של תקווה והתפתחות. בנוסף, תינתן התייחסות לשיקום נוירופסיכולוגי ולטיפול בטראומה באמצעות כלים נרטיביים.

הסדנה מתכתבת עם ההקשר הישראלי העכשווי – מציאות רוויית טראומה, חוסר ודאות וחיפוש אחר משמעות אישית וחברתית – ומציעה את הגישה הנרטיבית כדרך לשיקום קול, מסוגלות ותחושת זהות בקרב מטופלים, מטפלים וקהילות כאחד ( אולי גם אומות).

מיועדת לפסיכולוגים הפועלים בשדה השיקום, המבקשים להעמיק את ארגז הכלים שלהם בשפה טיפולית מבוססת־משמעות, מחזקת תקווה ומאפשרת שינוי.

על המנחה:

לימור שרוני, פסיכולוגית שיקומית מדריכה ונוירופסיכולוגית, עוסקת מעל 20 שנה בשיקום נוירופסיכולוגי בקהילה. מחפשת בעיות ומפתחת פתרונות, כדי שהסיפור של כולנו יהיה מעט טוב יותר.

אשכול: ילדים

קהל היעד: פתוח לכולם/ן (עם ניסיון בטיפול בילדים ונוער)

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

טיפול אבל רב-ממדי (MGT- Multidimensional Grief Therapy), שפותח על-ידי ד"ר ג’ולי קפלו ועמיתיה ביוסטון טקסס, הוא גישה טיפולית מבוססת-מחקר המיועדת להפחית תגובות אבל בלתי-מסתגלות ולקדם תהליך אבל בריא, משמעותי ומותאם התפתחותית בקרב ילדים ובני נוער שחוו אובדן. הגישה נשענת על תיאוריית האבל הרב-ממדית, המזהה שלושה אתגרים מרכזיים בתהליך האבל:

(1) מצוקה הקשורה לפרידה ולגעגוע לאדם שנפטר

(2) מצוקה הקשורה לזהות המתבטאת בתחושת בלבול, בדידות או שינוי בזהות

(3) מצוקה הקשורה לנסיבות המוות ולתגובות כמו אשמה, כעס או בושה

הסדנה תציג את עקרונות ה-MGT, את מבנה שני שלבי ההתערבות (הבנה, למידה ועיבוד אישי של סיפור האובדן), ואת האופן שבו נעשה שימוש בכלי הערכה מבוססי-תיאוריה להתאמת ההתערבות לצרכים הייחודיים של כל ילד ומשפחה. המשתתפים ייחשפו לדוגמאות קליניות, תרגילים חווייתיים המחזקים תקשורת פתוחה בין הורה לילד, ולממצאים עדכניים ממחקרים המצביעים על תרומת MGT בהפחתת מצוקה פסיכולוגית, חיזוק תפקוד חברתי-לימודי והעמקת תחושת המשמעות לאחר אובדן.

על המנחות:

ד"ר תמר זילברג, פסיכולוגית שיקומית מומחית-מדריכה, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן ומחלקת שיקום ילדים, בית חולים שיבא, תל השומר.

אסנת גורי-מוסל, פסיכולוגית קלינית ונוירופסיכולוגית, היחידה לטראומה בקרב ילדים ובני נוער, המרכז הרפואי הדסה.

אשכול: אובדן

קהל היעד: מתמחים/ות ותיקים/ות (שנה שלישית ומעלה), מומחים/ות, מדריכים/ות

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

במהלך שנים רבות של טיפול בנשים ואנשים הניצבים מול קץ חייהם, למדתי כי דווקא אל מול ידיעת הסופיות נפתח מרחב ייחודי של אמונה ותקווה. בסדנה נעסוק בתנועה שבין ידיעה והכחשה, ייאוש והחזקה, פחד ותקווה — תנועה המתרחשת במרחבים לימינליים, מעבריים, שבהם יכולות להתקיים זו לצד זו מציאויות סותרות. נבין כיצד יצירת "איים של עמימות" וסדקים בידיעה מאפשרים מרחב לנשום, לשחק וליצור גם בצל האיום המוחלט של המוות.

הסדנה תציע למשתתפים דיון משותף ודוגמאות קליניות על דרכים להחזיק תקווה כמעשה אקטיבי, יצירתי, ולעיתים אף כמרד במציאות קשה. נבחן כיצד האמונה יוצרת תנועה בין קצוות ומאפשרת חיים בתוך גבולות הסוף.

המשתתפים יוזמנו להתנסות בהתבוננות משותפת במרחב שבין קבלה להיאחזות, בין סוף לידיעה שיש עוד, ולהבין כיצד המטפל מחזיק יחד עם המטופל גם את הפחד וגם את האפשרות להיוולד אל מרחב של אמונה ותקווה — עד הרגע האחרון.

על המנחה:

פרופ' מיכל בראון, פסיכולוגית שיקומית ופסיכואונקולוגית. חברת סגל בכירה בבי"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו ומנהלת את השרות הפסיכולוגי ביחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי הדסה. משלבת עבודה קלינית עם פעילות מחקרית ענפה.

אשכול: אבחון

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

כולנו ממשיכים להשתנות ולהתפתח לאורך השנים. רבים מקשרים את ההזדקנות עם ירידה קוגניטיבית, אף שמרבית האוכלוסייה המבוגרת אינה סובלת ממגבלות של ממש בתפקוד. לפסיכולוגים יש תפקיד חשוב באבחון של ירידה קוגניטיבית בזיקנה. כדי לאבחן אנשים זקנים, יש להכיר את השינויים הקוגניטיביים שמאפיינים הן את הגיל המבוגר והן את המחלות העיקריות שמשפיעות על הקוגניציה בזיקנה. הסדנה תציג סקירה קצרה של השינויים הקוגניטיביים בזיקנה נורמלית ושל השינויים הקוגניטיביים במחלות ניווניות מרכזיות. כמו כן, משתתפי הסדנה ינתחו תוצאות של אבחונים של אנשים זקנים במטרה להבין מה אפשר להסיק מהפרופיל הקוגניטיבי שנצפה באבחון. המשתתפות והמשתתפים בסדנה מוזמנים לשלוח מקרים לדוגמה מראש.

על המנחה:

פרופ' גתית קוה, פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית, פרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה, חוקרת שפה וזקנה ומאבחנת ירידה קוגניטיבית במחלות ניווניות במרפאה לנוירולוגיה קוגניטיבית בבית החולים איכילוב.

אשכול: כאב

קהל היעד: פתוח לכולם/ן.

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

כאב כרוני מהווה כיום את אחד האתגרים הגדולים במציאת חיבורים של גוף-נפש-מוח. פיברומיאלגיה מתאפיינת בכאב כרוני מפושט ונחשבת כיום לאב־טיפוס של כאב כרוני ממקור מרכזי במערכת העצבים. תסמונת זו מתאפיינת בקשת תסמינים רחבה הדורשת סיוע פסיכולוגי. אחת מהשיטות המומלצות לטיפול הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי המלווה במיינדפולנס (m-CBT) . בסדנה נבנה את קווי המתאר המתאימים לטיפול CBT בקרב אנשים מתמודדים עם פיברומיאלגיה וכאב כרוני תוך כדי מתן דגש על אינטגרציה בין גישות טיפול שונות ובמוקדי עבודה עיקריים. הסדנה תלווה בהתנסויות חוויותיות בעבודה אישית וקבוצתית עם פיברומאלגיה והתמודדות עם הכאב הכרוני במוקדים הבאים: PACING, מיינדפולנס, אתגור מחשבות ושיפור השינה. נדון ביחד בשיקולים בהתאמה של סוגי הטיפול הפסיכולוגי עם האדם המתמודד עם פיברומאלגיה. אין צורך בידע מקדים... נדרשת סקרנות בתחום גוף/נפש.

על המנחה:

רן שורר, פסיכולוג שיקומי מומחה-מדריך. מנחה קבוצות בנושא כאב כרוני. פסיכולוג אחראי באסף הרופא/שמיר. קליניקה פרטית ברחובות. בעבודתו משלב עמדה של קלינאי/חוקר, במטרה להרחיב את אמצעי הטיפול שעומדים לרשותנו.

אשכול: היפנוזה

קהל היעד: מתמחים/ות, מומחים/ות, מדריכים/ות

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

"לאחר שהאופנה תשלים את מעגלה, היא תחזור לטיפול בעזרת הסוגסטיות ההיפנוטיות" (פייר ז'אנה).

בתהליך השיקום המטופל מצוי במצב משבר גופני ונפשי, במרחב הטיפולי עולות תימות סביב מצבי כאב ואי נוחות גופנית, פגיעה בדימוי הגוף ובקשר עם הגוף וכן שינויים בתפיסת העצמי ובחווית המסוגלות והאוטונומיה. היפנוזה היא כלי עוצמתי שיכול לתת מענה לקשיים וקונפליקטים סביב תחומים אלו באופן שעוקף את מנגנוני הבקרה והחשיבה השניונית ומחבר את המטופל לחוויה גופנית בלתי אמצעית.

אנו מזמינים אתכם לסדנה בת שלוש שעות שמטרתה לתת התנסות וסקירה על היפנוזה ככלי טיפולי והאופן בו ניתן לעבוד עימו בטיפול שיקומי. הסדנה תהיה הן תיאורטית והן חוויתית. לצד היכרות בסיסית של ההיפנוזה ומעט על האופן בו היא עובדת (נערוך מספר התנסויות בהיפנוזה במהלך הסדנה). נדגים איך ניתן לשלב טכניקות של היפנוזה רפואית והיפנותרפיה כדי להשפיע באופן ישיר על חוויית כאב, אי נוחות גופנית, תחושת השבר בדימוי הגוף, וכן להפחית חרדה ולשפר את המוטיבציה הדרושה להשלמת תהליכים שיקומיים מורכבים. בנוסף נראה איך היפנותרפיה יכולה להתחבר למשאבים ולכוחות הנפשיים לצורך ההתמודדות המורכבת בשיקום.

הסדנה אינה מהווה הכשרה לטיפול בהיפנוזה אלא מהווה היכרות עם הכלי והזמנה ללמוד אותו בקורסים המתקיימים בארץ.

על המנחים:

שרה קירמה, פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה, מורשית לטיפול בהיפנוזה, מטפלת זוגית ומשפחתית, בעלת קליניקה פרטית בפתח תקווה, עוסקת במשך שנים רבות בעבודה שיקומית בכל שלבי השיקום.

וסים בירומי, פסיכולוג קליני מומחה, סגן יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה, חבר דירקטוריון בוועד האירופאי להיפנוזה, מורשה לטיפול והוראה מדעית בהיפנוזה, בעל קליניקה פרטית.

אשכול: התייחסותי

קהל היעד: מתמחים/ות ותיקים/ות (שנה שלישית ומעלה), מומחים/ות, מדריכים/ות

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

מצבי עצמי (Ego States) הוא מושג שנטוע בעבודתם של הוגים קלאסיים כמו פרויד וז'אנה, אך עבר התפתחות ועיבוד נרחב לאורך השנים. הפסיכותרפיה המודרנית אינה רואה בבריאות הנפשית היעדר קונפליקט, אלא את היכולת לנוע בגמישות בין חלקים שונים של העצמי, מבלי לאבד תחושת זהות, המשכיות ושלמות (ברומברג ואחרים).

בהקשר זה, מודל "מחלה–אי-מחלה" של ד"ר שאול נבון מציע הסתכלות אינטגרטיבית על האישיות ומצבי עצמי: גם אדם המתמודד עם קושי נפשי או גופני נושא בתוכו אזורי "אי מחלה" – חלקים מתפקדים, מלאי תקווה, משמעות ויכולת, לצד "אזורי מחלה" שמבטאים את הכאב והפגיעה.

שילוב שני המודלים מאפשר מבט אינטגרטיבי על תהליך ההתמודדות: מצבי עצמי פגועים מתכתבים עם אזורי המחלה, ואילו מצבי עצמי בריאים, אמפתיים ויוצרים משקפים את אזורי אי-המחלה. מטרת העבודה הטיפולית השיקומית הינה לעודד תנועה, תקשורת ושיתוף פעולה בין חלקים אלה – אצל המטופל ואצל המטפל גם יחד.

הסדנה תתפרש על פני שלושה חלקים:

החלק הראשון יציע המשגה תיאורטית וכלים לזיהוי מעברים בין מצבי עצמי של המטופל, באמצעות גישות כמו סכמה תרפיה, עבודת כיסאות, דמיון מודרך והיפנוזה.

החלק השני יעסוק בזיהוי מצבי עצמי של המטפל עצמו, שנבנו במהלך השנים ומשפיעים על הדרך בה אנו מטפלים.

ובחלק השלישי נתבונן בדינמיקה הנרקמת בין חלקי העצמי של המטפל והמטופל – וכיצד ההבנה שלה יכולה להעמיק ולשפר את העבודה הטיפולית.

הסדנה תשלב למידה תיאורטית, הצגות מקרה והתנסות חווייתית בדמיון .

על המנחות:

נירית מלכין, פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה ומורשה להיפנוט. ראש צוות השירות הפסיכולוגי במערך נוירולוגיה, אחראית על ההתמחות השיקומית בקרייה הרפואית רמב"ם ובעלת קליניקה פרטית ביגור.

מיכל אפל, פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה ומורשה להיפנוט. מדריכה בקופת חולים כללית במחוז צפון ובעלת קליניקה ביקנעם עלית.

אשכול: נוירופסיכולוגיה

קהל היעד: מתמחים/ות ותיקים/ות (שנה שלישית ומעלה), מומחים/ות, מדריכים/ות

מועדי הסדנה:

4.2.2026 - 09:00-12:30

הסדנה תעסוק בממשק שבין נוירופסיכולוגיה לנוירוכירורגיה, ובתפקיד המרכזי של הערכה נוירופסיכולוגית בשלבים השונים של תהליכים נוירוכירורגיים.

נלמד על מה שאנחנו יודעים נכון להיום על הקשר שבין פגיעה מוחית באזור ספציפי לפגיעה בתפקוד הקוגנטיבי של המטופל, איך ומתי זה קשור לקבלת החלטות רפואיות, ואיך הנוירופסיכולוג משתלב בפועל בתכנון וביצוע פרוצדורות כירורגיות, ובליווי המטופל בתהליך.

החלק התיאורטי של הסדנה יציג סקירת ספרות עדכנית (state-of-the-art) אודות תרומת ההערכה הנוירופסיכולוגית לתהליכי קבלת החלטות קליניות לפני ניתוחי אפילפסיה או השתלות DBS, לניטור תפקודים במהלך ניתוחים בעירנות (Awake Surgery), ולהערכה ומעקב שיקומי לאחר הניתוח. יוצגו גישות מבוססות ראיות בהערכה טרום-ניתוחית במקרים של אפילפסיה, גידולי מוח ו-DBS, תוך התייחסות למיפוי תפקודים שפתיים, זיכרון , קשב ותפקודים ניהוליים, אבחנה מבדלת בין הפרעות קוגניטיביות שונות, וכן לשיקולים אתיים בתכנון הפרוצדורה. 

החלק המעשי יתמקד בהצגת פרוטוקולים מומלצים, ניתוחי מקרה ודיון בעקרונות "עשה ואל תעשה". המשתתפים ייחשפו לכלים ולפרקטיקות המאפשרים תיאום מיטבי בין הצוות הנוירוכירורגי, הנוירופסיכולוג והמטופל, לצורך שימור תפקוד קוגניטיבי-רגשי מיטבי לצד השגת יעדי הטיפול הרפואי.

בחלק האחרון של הסדנה המשתתפים יוכלו להציג מקרים רלוונטיים להתייעצות משותפת.

הסדנה מיועדת למשתתפי הכנס המעוניינים להעמיק בהבנתם את השילוב הייחודי בין הערכה קוגניטיבית לבין התערבות נוירוכירורגית, ולכן מתאימה בעיקר למתמחים ומומחים מיחידות נוירוכירורגיות ונוירולוגיות במרכזים רפואיים בהם מתבצעים פרוצדורות כגון ניתוחי עירות, ניתוחי אפילפסיה והשתלות נוירוכירורגיות.

על המנחים:

ד"ר נעמי כהנא לוי, נוירופסיכולוגית ופסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה וחוקרת מוח בתחום השפה. עובדת במחלקה לנוירוכירורגיה באיכילוב וביחידה לניתוחי אפילפסיה ילדים. אחראית אבחון ומחקר בניתוחי מוח בעירנות.

ד"ר אמיר בנר, נוירופסיכולוג, פסיכולוג שיקומי מומחה, עובד ביחידה לנוירוכירורגיה תפקודית באיכילוב, מרצה באוניברסיטת חיפה.

שני בן ואליד, נוירופסיכולוגית, פסיכולוגית שיקומית וחינוכית מומחית, אחראית תחום אבחון נוירופסיכולוגי בבית החולים איכילוב, עובדת ביחידה לנוירוכירורגיה תפקודית באיכילוב, מרצה במכללה האקדמית ת"א-יפו.